העשירי באוקטובר 2002. התיקים כבר ארוזים ומוכנים לצאת למסע עולמי. הטיול בעולם היה חלום שהפך למטרה ותכלית שהפכה למציאות. היעד: ניו-זילנד. הדרך לשם: לא מתוכננת, תלויה ביד הגורל ובמצב הרוח...

ברוכים הבאים לסיפור מסע: איך יצאתי אל העולם הגדול לבד לגמרי, לחוות מקומות, להכיר תרבויות, לנשום נופים, וחזרתי ביחד ,עם חוויות תובנות ואוסף ריקודים מקוריים.

להיות לבד בעולם הגדול אצל תרבות אחרת הוא חוויה עצומה: להכיר אנשים עם חיי יומיום אחרים, להכיר תפיסות עולם שונות; לטעום בכל מקום אוכל אחר, טעמים חדשים; ללמוד להגיד "שלום" ולספור עד עשר בשפות אחרות; להכיר חברים חדשים בעולם, מקומיים וטיילים אחרים.

המסע החל בבנגקוק העמוסה, בתאילנד. מהעיר הצפופה שמתי פעמי אל הצפון הירוק ואליו חיברתי טיול אל לאוס השכנה השקטה.

אל ניו-זילנד הגעתי בשמחת הגשמת חלום בסוף נובמבר 2002, אחרי "קפיצה קטנה" של שבועיים באוסטרליה. במשך 11 חודשים נשמתי אויר הרים,גמעתי גבעות ירוקות, ביקרתי עשרות חופים, נרגעתי בשקט של האוקיינוס, האזנתי לקולות ציפורים אחרות, הכרתי את התרבות המאורית במיטבה. בניו-זילנד העשרתי את הניסיון בעולם הריקוד: הופעות בריקוד מזרחי והעברת סדנאות במחול יצירתי לילדי גנים ובתי ספר בעיירה פנגריי (Whangarei).

כאן נוצר לו חלום חדש: לנסוע להכיר תרבויות במזרח, לראות עוד ארצות ולהעשיר את הרפרטואר בריקודים אותנטיים.